איך לענות על "Tell Me About Yourself" באנגלית

למה רוב התשובות ל"tell me about yourself" נכשלות

תשאלו עשרה אנשים לענות על "tell me about yourself" באנגלית, ותשעה מהם יתחילו בשם שלהם, באוניברסיטה שלהם ובשנה שבה סיימו. זו לא הצגה עצמית. זה קורות חיים שנקראים בקול רם, והמראיין כבר מחזיק את קורות החיים מולו.

השאלה לא מבקשת את הביוגרפיה שלכם. היא שואלת משהו פשוט יותר: מי אתם, ולמה שאמשיך להקשיב? התשובה המנצחת היא זו שנותנת למאזין סיבה להיות מעוניין בעשרים השניות הראשונות, ואז נעצרת לפני שהיא מאריכה יתר על המידה.

רוב הלומדים עושים שתי טעויות בו-זמנית. הם מכינים יותר מדי תוכן ופחות מדי הגשה. תשובה ארוכה וגדושת עובדות, שנאמרת בטון שטוח ומונוטוני, גרועה מתשובה קצרה וחמה שנאמרת עם אנרגיה. המבנה חשוב, אבל גם איך זה נשמע כשהוא יוצא מהפה שלכם.

אם אתם דוברי עברית, יש כאן מלכודת נוספת: בעברית נהוג לפתוח בהצגה מפורטת של עצמכם, עם רקע, מקום מגורים ומשפחה. באנגלית עסקית זה נשמע כמו טקסט שמישהו כתב מראש ולא כמו שיחה. עדיף לפתוח במה שאתם עושים, לא במי שאתם "בכלל".

המבנה התלת-חלקי שתמיד עובד

הדרך האמינה ביותר לענות על "tell me about yourself" באנגלית היא מבנה תלת-חלקי שמאמני ראיונות משתמשים בו כבר עשורים: הווה, עבר, עתיד. הוא עובד בראיונות עבודה, בקבלה לאוניברסיטה, ואפילו כשמכר חדש מבקש מכם להציג את עצמכם בכנס.

הווה. התחילו במה שאתם עושים ממש עכשיו. משפט או שניים. "I'm a software developer, and I currently work on mobile apps for a logistics company." זה מעגן את המאזין מיד. הוא יודע איפה אתם נמצאים היום.

עבר. הוסיפו משפט או שניים על הניסיון או המסלול שהביאו אתכם לכאן. אל תפרטו כל עבודה שהייתה לכם. בחרו את החוט שמתחבר להווה. "Before that, I spent three years in customer support, which is where I learned to translate technical problems into plain language."

עתיד. סיימו במשפט אחד על מה שאתם רוצים הלאה, בקשר למצב שבו אתם נמצאים. "I'm looking to move into a role where I can lead a small team, which is why this position caught my attention." זה נותן למאזין קרס לשאלת המשך.

כל הדבר הזה צריך לארוך בין 45 ל-75 שניות. אם אתם עדיין מדברים בדקה השנייה, סיפרתם להם את סיפור החיים שלכם, והם כבר הפסיקו להקשיב.

איך לענות על "tell me about yourself" באנגלית: דוגמאות

הנה המבנה מיושם בשלושה מצבים שונים, כדי שתראו איך הוא מתגמש. שימו לב שאף אחת מהן לא מתחילה ב-"My name is" ואף אחת לא מדקלמת קורות חיים מלאים.

ראיון עבודה, תפקיד שיווק. "I'm a content marketer, and for the past two years I've been running the blog and newsletter for a fintech startup. Before that I worked in journalism, which taught me to write clearly under a deadline. I'm looking to move into a role where I can own strategy, not just execution, which is what drew me to your team."

ראיון לאוניברסיטה או למלגה. "I'm currently in my final year of a biology degree, and my main focus is marine ecology. Last summer I did field research on coral reefs in Indonesia, which confirmed that I want to pursue this as a career. I'm applying for this programme because it would let me study reef restoration with researchers I've followed for years."

מצב יומיומי או נטוורקינג. "I'm a graphic designer, mostly working with small businesses on their branding. I moved here from Lisbon two years ago and have been building my client base since then. Right now I'm trying to do more work in the food and hospitality space, which is why I came to this event."

כל תשובה עונה על אותן שלוש שאלות: מה אתם עושים עכשיו, מה הביא אתכם לכאן, ומה אתם רוצים הלאה. הפרטים משתנים, השלד נשאר אותו דבר.

כמה זמן התשובה שלכם צריכה להיות?

בין 45 ל-75 שניות זו הנקודה המדויקת למסגרת רשמית. זה בערך 100 עד 150 מילים בקצב דיבור טבעי. זה ארוך מספיק כדי להראות מי אתם, וקצר מספיק כדי להשאיר מקום לשיחה.

במצב יומיומי, קצרו את זה ל-20 או 30 שניות. אירוע נטוורקינג הוא לא ראיון עבודה. "I'm a designer, I work with small food brands, and I moved here from Lisbon" זה מספיק. האדם שמולכם רוצה לדבר, לא להקשיב למונולוג.

לתזמן את עצמכם חשוב יותר ממה שרוב הלומדים חושבים. כשאתם לחוצים, אתם או ממהרים ומסיימים בעשרים שניות, או מפטפטים ומגיעים לשלוש דקות. הקליטו את עצמכם פעם אחת ותספרו. אם אתם מחוץ לטווח של 45 עד 75 שניות, קצרו או הוסיפו משפט והקליטו שוב.

משפטים שיישמעו שוטפים, לא משוננים

שטף הוא לא עניין של אוצר מילים מתקדם. הוא עניין של מעברים חלקים וקצב טבעי. קומץ משפטי קישור יוביל אתכם דרך המבנה בלי שזה יישמע כאילו אתם קוראים מתסריט.

כדי לפתוח את חלק ההווה, השתמשו ב-"I'm currently", "Right now I" או "My main focus at the moment is". כדי לעבור לעבר: "Before that", "That came after" או "What led me here was". כדי לסיים: "I'm looking to", "What I want next is" או "That's why this opportunity interests me".

אלה לא משפטים מפוארים, וזו בדיוק הנקודה. מדריך לביטויי הצגה עצמית נפוצים באנגלית יראה לכם שהתשובות שנשמעות הכי טבעיות משתמשות בשפה פשוטה ובמילים שכיחות. תשובה מלאה במילים שחיפשתם במילון נרדפים נשמעת פחות שוטפת, לא יותר.

המיומנות האמיתית היא לומר את המשפטים האלה בקול רם עד שהם מרגישים כמו המילים שלכם. אם אין לכם עם מי לתרגל הצגה עצמית, תרגול שיחה באנגלית עם בינה מלאכותית עובד היטב, כי הוא יכול לשאול אתכם את השאלה כמו שמראיין היה שואל ולהגיב למה שאמרתם, במקום רק להשמיע לכם הקלטה.

איך לתרגל כדי שזה לא יישמע משונן

יש כאן מתח אמיתי. אתם רוצים להתכונן, אבל תשובה שנשמעת משוננת גרועה כמעט כמו תשובה שלא הכנתם בכלל. הפתרון הוא לא להימנע מהכנה. הפתרון הוא לשנות מה אתם מכינים.

אל תשננו פסקה מילה במילה. תשננו את המבנה ואת העובדות המרכזיות, ואז אמרו אותן אחרת בכל פעם. אמרו את התשובה פעם אחת עם "I'm currently", ואז שוב עם "Right now I". אמרו אותה ב-45 שניות, ואז ב-30. המטרה היא שהתוכן יהיה גמיש מספיק כדי שתוכלו להגיש אותו תחת לחץ בלי לקפוא.

הקלטה עצמית היא הדרך המהירה ביותר לשמוע את מה שהמראיין שומע. רוב הלומדים מופתעים משני דברים: הם מדברים מהר ממה שהם חושבים, והם אומרים "אהה" הרבה יותר ממה שהם שמים לב. את שניהם אפשר לתקן ברגע ששומעים אותם.

תרגלו גם להגיב לשאלה בנוסחים שונים. "Tell me about yourself", "Walk me through your background" ו-"So, who are you?" הם אותה שאלה בלבוש אחר. אם תרגלתם רק נוסח אחד מדויק, וריאציה יכולה להפיל אתכם.

כאן שותף שיחה עוזר יותר ממראה. מראה לא מפריע לכם ולא שואל שאלת המשך. Tutoro מריץ תרגול כזה בתוך שיחה דו-כיוונית אמיתית, כך שאתם שומעים את השאלה בנוסחים שונים ועונים על המקום, וזה קרוב יותר ללחץ של הרגע האמיתי מאשר חזרה לבד.

טעויות שעולות לאנשים בראיון

הטעות הנפוצה ביותר היא לפתוח בשם שלכם. המראיין כבר יודע את שמכם. הוא כתוב על הדף שלפניו. פתיחה ב-"My name is" שורפת את חמש השניות הראשונות על מידע שכבר יש לו, והרושם הראשוני נקבע בערך בשבע שניות.

הטעות השנייה היא לדקלם את כל היסטוריית העבודה, מהעבודה הישנה ביותר. סדר כרונולוגי הוא איך שמארגנים קורות חיים, לא איך שמספרים סיפור. חלק העבר בתשובה שלכם צריך להיות משפט או שניים שמסבירים את ההווה, לא ציר זמן.

השלישית היא לדבר על עצמכם בגוף שלישי או להשתמש בטון משונן ורובוטי. "I am a highly motivated team player with strong communication skills" הוא משפט שאף אחד לא אמר בקול רם והתכוון אליו. עצות על טעויות בהצגה עצמית בראיונות באנגלית מסמנות שוב ושוב קלישאות ומילות באזז כדרך המהירה ביותר להישמע גנרי.

הרביעית היא לסיים בלי משפט שמסתכל קדימה. תשובה שנעצרת ב-"and that's my background" משאירה את המראיין בלי לאן להמשיך. הנחיות לסגירת הצגה עצמית מציינות שקביעה ברורה של מה שאתם רוצים הלאה מזמינה את שאלת ההמשך הטבעית, וזה בדיוק מה שאתם רוצים בראיון.

עוד דבר אחד ששווה להזכיר: לענות בראש אבל אף פעם לא בקול. לדעת את המבנה זה לא אותו דבר כמו להיות מסוגלים להגיש אותו. הפער בין הבנה לדיבור הוא המקום שבו רוב הלומדים נתקעים, והדרך היחידה לחצות אותו היא תרגול דיבור חוזר.

המבנה במאמר הזה הוא החלק הקשה, וההגשה היא החלק שמגיע רק מאמירה בקול רם. Tutoro מאפשר לכם לתרגל הצגה עצמית עם מורה לאנגלית מבוסס בינה מלאכותית ששואל את השאלה כמו שמראיין היה שואל, ואז מגיב לתשובה האמיתית שלכם במקום להתעלם ממנה. המורה עוקב אחרי המשפטים שאתם נתקעים בהם ומחזיר אותם בהמשך, כך שהנקודות החלשות מתקנות את עצמן. אם יש לכם כבר שותפי שיחה קבועים ואתם רק רוצים תסריט, זה יותר ממה שאתם צריכים.

שאלות נפוצות

אלה שאלות ההמשך שרוב הלומדים שואלים אחרי שעבדו על המבנה שלמעלה.